לורי סֶלֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶם

רובד רביעי - סילוק רעלים

​

טהרו עצמכם מרעלים - גם סביבתיים

בעולם המודרני, מזון ורעלים הפכו לנושא חשוב במיוחד. הערך התזונתי של המזון נפגם בהשוואה לעבר, בגלל חקלאות שהיא יותר ויותר מתועשת, דלדול רמות הרכיבים התזונתיים בקרקע ושימוש מוגבר בכימיקליים רעילים. מאז תחילת המאה ה-20 הוחדרו יותר מ-80,000 כימיקלים חדשים לסביבה שלנו, רבים מהם משמשים כחומרים מדבירים בחקלאות. כמובן, גם הרעלים הנפלטים לאוויר פוגעים בסופו של דבר בבריאותנו, גם אם באופן מיידי לא נרגיש זאת: זיהום אוויר ממפעלים ומכוניות, ריסוסים בסביבה הקרובה, פליטת קרינה מאנטנות וניידים...

​

והחשיפה לרעלים אינם נעצרת בזה – הם נמצאים בכל מקום – ממוצרי ניקוי לבית ועד לפלסטיק שמשמש אותנו במטבח, בכלים, בבקבוקי שתייה, בשקיות... האמת היא שאנו חיים בים של רעלים והוכחות למכביר כבר נערמות ומצביעות על אשמתם של רעלים אלו, לפחות חלקית, במגפת המחלות שפוקדת אותנו. כדאי לציין כי רוב המתכות הכבדות לא תשפענה עלינו מידית, אלא רק בטווח ארוך. הכוונה היא שארוחה עשירה במתכות רעילות לא תגרום לנו להרגיש רע, אבל תסמיני ההרעלה יגיעו אחרי מספר שנים.

​

העולם שלנו מזוהם, והוא ממש לא דומה לעולם כפי שהיה בעבר. בדיוק מהסיבה שגוף האדם לא התפתח בצורה כזו שתאפשר לו לעכל מזונות מעובדים וליהנות משומן טראנס, כך הוא גם לא התפתח לחשיפה גבוהה מדי של מתכות כבדות מסביבתו. הצרה היא שאת המזונות המעובדים ואת השומן טראנס אנחנו יכולים להפחית לגמרי מהתזונה, אך את המתכות הכבדות הרעילות – זה כבר מסובך יותר.

​

אלומיניום - אחת המתכות הנפוצות ביותר בעולמנו. האלומיניום נמצא כמעט בכל מקום, ובעצם כל המזונות שאנחנו אוכלים מכילים אלומיניום – גם הטבעיים, אם כי חשוב לציין שבמזון הטבעי המינון נמוך מכדי להזיק (האלומיניום מגיע לאוכל שלנו דרך האדמה, בה הוא נמצא באופן טבעי).

רוב האלומיניום שאנחנו אוכלים (או סופגים דרך העור) מופרש בצואה, אבל בדרך הוא יפריע לספיגת זרחן. האלומיניום שלא הופרש בצואה, ייטמע בסופו של דבר ברקמות השלד והמוח, ושם הוא נשאר. אלומיניום ש"מתיישב" במוח גורם למחלות ניווניות כמו אלצהיימר, למשל. באופן כללי, כשהוא מצוי בגוף, הוא נחשב חומר רעיל. בדומה למתכות רעילות אחרות איש אינו יכול לקבוע מהי הרמה הבטוחה של אלומיניום.

​

מקורות זיהום: לרוב, ככל שהמזון מעובד יותר, הוא מכיל יותר אלומיניום. אלומיניום גם מצוי באופן טבעי במוצרי מזון ומשקאות רבים. באופן כללי, מזונות חומציים כמו עגבניות, חמוציות, רובארב (ריבס) כרוב ותפוחים, מכילים את כמות האלומיניום הגדולה ביותר מבין המזונות הטבעיים. הוספת סודה לשתייה למזונות אלה גורמת לשחרור נוסף של אלומיניום. מקורות נוספים לאלומיניום הם גבינות מעובדות, סוגים שונים של תה, סוגים שונים של עשבי תבלין, תבלינים ורוב מוצרי המלח המסחריים.

​

כדי לצמצם צריכת אלומיניום, יש להקפיד גם על בחירת כלי הבישול ועזרי הבישול נכונים. מומלץ מאוד לוותר לחלוטין על השימוש ברדיד אלומיניום ובסירים ומחבתות מאלומיניום. יש לאלומיניום יכולת זליגה גבוהה במיוחד, בעיקר בחום גבוה ובמזון חומצי. אלומיניום יכול גם לעבור לגופנו גם דרך פחיות משקה, דאודורנטים, חומרי בניה ומוצרי קוסמטיקה שונים.

​

ארסן (זַרְניך) - קיימים שני סוגי ארסן: ארסן אורגני – ארסן זה מופיע קשור עם פחמן, והוא אינו רעיל (נמצא באופן טבעי במזונות מהצומח ומהחי). ארסן לא-אורגני – נמצא באדמה ובסלעים, בחומרי הדברה ובזרזי גדילה ותרופות שבהם משתמשים בתעשיית העופות. מפאת היותו מסיס במים, יכול לחדור בקלות למי השתייה. ארסן זה רעיל מאוד. בשנים האחרונות הצטברו כל כך הרבה מחקרים וראיות לרעילותו של הארסן שניתן לומר שהוא איכשהו קשור כמעט לכל מחלה. הארסן הוכח וודאית כמסרטן (בעור, בריאות, בשלפוחית השתן...). הוא נמצא קשור בנוסף עם מחלות כגון: מחלות לב, לחץ דם, סוכרת, דמנציה, קטרקט, שבץ, הפרעות קשב ועוד.

​

הארסן מגיע לגופנו דרך מי שתייה מזוהמים (לא בישראל!), בשר ועוף (בעיקר דרך תרופות וזרזי גדילה המכילים לא מעט ארסן), וכמובן – אורז. והכוונה ב'אורז', זה לכל מוצרי האורז – אטריות אורז, פריכיות אורז, קורנפלקס, חלב אורז, קמח אורז וכד'. האורז גדל בשדות מוצפים במים במזרח הרחוק ובאסיה בעיקר. באזורים אלה המים מזוהמים בארסן.

​

על מנת לצמצם בצריכת הארסן דרך האורז, כדאי קודם כל לצמצם בכל מוצרי האורז שנמנו לעיל. הצעד השני יהיה לעבור לצריכת אורז בסמטי לבן בלבד. ממחקרים שנעשו במכון ויצמן נמצא שהאורז הבסמטי סופח אליו הכי מעט ארסן. כמו כן נמצא שאורז לבן מכיל הרבה פחות ארסן מאורז מלא (הסיבה היא שהארסן מצטבר בקליפה – ממש כמו הרבה רעלים ורעלנים אחרים). מאחר לאורז הבסמטי גם ערך גליקמי נמוך, הוא בהחלט הבחירה הטובה ביותר. הצעד השלישי יהיה להתחיל ולבשל את האורז בצורה הבאה: שטפו את האורז היטב-היטב, (פעולה שיכולה לצמצם בכמעט 30% מכמות הארסן באורז): השרו את האורז במים רותחים כ-15 דקות. שטפו שוב והיטב, ואז בשלו אותו כהרגלכם. באופן זה תצליחו לצמצם משמעותית את כמות הארסן.

​

כספית – חומר מצוין ליצירת סגסוגות כימיות עם מתכות רבות, ביניהן זהב, אלומיניום וכסף (סגסוגת מוכרת מכספית היא האמלגם). תכונה זו גרמה לכספית להיות שימושית מאוד בתעשיות שונות. הכספית היא המתכת הרעילה הידועה ביותר לשמצה - ובצדק. היא נדיפה החל מ-20 מעלות צלזיוס, והיא יכולה להיספג לגוף במגע ישיר עם העור, דרך מערכת הנשימה או דרך מערכת העיכול. הכספית היא נוירוטוקסין (רעלן המפריע לפעילות החשמלית של העצבים). מספיק שתא עצב ייחשף לכספית כ-30 שניות, והתא הזה יתנוון. ייתכן וגם כאן יש קשר מסוים לאלצהיימר ולאוטיזם, שכן פגיעה בתא עצב יכולה להתבטא בהיחלשות קוגניטיבית וזיכרון חלש. בנוסף לכך, נמצא שילדים שנולדו לאימהות שנחשפו לכמויות רבות של כספית בזמן ההיריון סבלו מפיגור שכלי, שיתוק מוחי, והפרעות ראייה ושמיעה. כמו כן, הכספית מדכאת אנזימים התלויים בסלניום, הנקראים ”סלנו-אינזימס”. אנזימים אלה הם נוגדי חמצון חשובים מאוד במוח ובמערכת האנדוקרינית. על מנת להפחית את הנזק שהכספית גורמת, מומלץ להעשיר את התזונה באגוזי ברזיל (המכילים כמות סלניום רבה).

​

מקור זיהום גדול ביותר לכספית הוא סתימות אמלגם בשיניים. כעיקרון, אם האמלגם ממוקם כראוי בשן, הכספית אינה אמורה לזלוג. ובכל זאת – לפעמים מוטב לא לקחת סיכונים ולהסיר סתימות כאלה (למי שהנושא רלוונטי יותר – מומלץ לקרוא יותר על נושא הסרת סתימות אמלגם).

​

מקור נוסף, ידוע גם, הוא דגי ים גדולים, וזאת עקב העובדה שכיום הכספית מגיע לים בכמויות עצומות דרך פליטות של מפעלים שונים המזרימים לא פעם את שפיכהן לים. את הכספית שבים בולעים הפלנקטונים הקטנים, שאותם בולעים הדגים הקטנים, שאותם בולעים הדגים הגדולים. במילים אחרות – דגים הנמצאים במעלה שרשרת המזון (דג חרב, כריש, מקרל…) יכילו יותר כספית מדגים קטנים הנמצאים במקום נמוך בשרשרת המזון (סרדינים, שפרוטים…).

​

מדגים לא מומלץ להימנע (אומגה 3), אך מוטב שהם יהיו איכותיים וקטנים ככל שניתן. כדאי גם להפחית בצריכת טונה – היא בד"כ מגיעה מדגי טונה ענקיים. מקורות זיהום נוספים לכספית הם חיסונים שונים (בהם היא משמשת כחומר משמר), סתימות שיניים חוץ מאמלגם (וודאו תמיד ממה מורכבת הסתימה), ריסוסים ונורות פלורסנט.

​

לעומת זאת, מחקרים מצאו שמאכלים כמו כוסברה, פטרוזיליה ואצות ים יכולים לעזור עם ניקוי הכספית מהגוף. לגבי אצות מומלץ לרכוש אצות מתוצרת מקומית, כי אצות מהמזרח, כמו האורז, גדלים במים ומלאים בארסן.

​

עופרת - גם העופרת היא מתכת רעילה, ולמרבה הצער היא מופיע בחיינו בשכיחות גבוהה מאוד. העופרת שכיחה במיוחד בכבלים החשמליים, בחפצי מיגון מפני קרינה (כמו בחדרי רנטגן), באמל”חים למיניהם (בעיקר בקליעים), גפרורים, חומרי הדברה, סוללות, צבעי קיר, משקולות וכו’… בתכשיטי ילדים בחלק מהרשתות הגדולות (כמו קסטרו, הוניגמן וטופ טן) נמצאו ריכוזים גבוהים מאוד של עופרת - חריגות של פי 10, פי 100 ואפילו פי 200 מהתקן האמריקאי ומהתקן האירופאי. כמו כן נמצאה כמות חריגה של עופרת בשפתונים ובאיפור בכלל.

​

העופרת קטלנית ומסוכנת מאוד לבני האדם. למעשה, היחשפות רבה לעופרת בטווח זמן קצר יכולה לגרום להרעלה (הרעלת עופרת) וכתוצאה מכך למוות מידי במידה והלוקה לא זוכה לטיפול רפואי. העופרת המגיעה לדם תפגע בייצור ההמוגלובין, ומפגיעה זו יגיע פחות חמצן לתאים. כמו כן, העופרת גורמת לסיבים המחברים בין תאי עצב להתנוון ולאבד את עטיפת המיאלין שלהם. במוחם המתפתח של ילדים, החשיפה לעופרת גורמת לנזקים גדולים יותר: מחקרים העלו שהיא פוגעת במבנה הסינפסות, בקליפת המוח ובהתפתחות הנוירוכימית שלו.

​

ככל הידוע לנו היום העופרת יכולה לחדור לגוף דרך האוויר, המזון, והעור. אלה העובדים בתעשייה, ומתעסקים בסוללות\מגני קרינה\ציוד רפואי\מנועי סילון\מעגלים אלקטרוניים או אם מתעסקים בפיתוח סרטי צילום רפואיים – נמצאים בסיכון גבוה לסבול מהרעלת עופרת.

​

לגבי עופרת במזון – המזונות העיקריים העלולים להכיל עופרת הינם פירות, ירקות עליים, דגניים, כליות, צדפות ויין, אבל מדובר לרוב בכמויות זניחות.

​

כמה מילים על תרופות משהו השתבש מאוד בתעשיית התרופות בימינו. מדי חודש יוצאות תרופות חדשות לשוק ותקציב הפרסום של חברות התרופות הוא מהגדולים בעולם – מיליארדי דולרים בשנה. היקף המכירות העולמי מתקרב לכ-500 מיליארד דולר בשנה! חברות התרופות מעורבות כיום בכל ההיבטים של רפואה ציבורית, החל ממימון מחקרים למחלות, עבור בהגדרת מהן מחלות (בעיקר בתחום הפסיכיאטרי), בשאלה איזה תרופות יכללו בסל הבריאות, בתהליכי הכשרה של רופאים ועוד. החברות מעורבות בחקיקה של תקנות הנוגעות להוצאת פטנט, בחינת תרופות, אישור ושיווק של התרופות ועוד.

​

גם תרופות הן רעל. האינטרס הכלכלי ארוך הטווח של חברות התרופות הוא חברה שבה אנשים רבים נזקקים לתרופות והן נצרכות על פני תקופות ארוכות. לרוב חברות התרופות יש תמריץ כלכלי נמוך למצוא את הסיבה היסודית לתחלואה במחלות קטלניות או באופן כללי לייצר טיפולים זולים וחד פעמיים למצבי תחלואה שונים. תחום התרופות הוא בעל כשלי שוק רבים, וכרוך ברגולציה ענפה. בשנים האחרונות החברות המובילות מוצאות דרכים להשפיע על הרגולציה, רופאים ודעת הקהל כדי לגרוף רווחים גבוהים יותר. קיימים בעולם סיפורים רבים על תביעות משפטיות נגד חברות התרופות הגדולות בעולם, בעיקר על כשלים של תרופות שהיו ידועים אך הוסתרו מהציבור.

​

כל זה לא אומר שלא צריך, במצבים מסוימים, לצרוך תרופה. אבל כדאי לנו מאוד לחשוב היטב-היטב לפני כל בליעה של כדור כזה או אחר, שהוא בסופו של דבר סם שבא בעיקר להרדים סימפטום חשוב ולא לרפא את מקור הבעיה שלנו. במידה וייראה כי נולד הצורך לקחת תרופה, איספו מידע רב ככל שתוכלו, שאלו שאלות, קראו מידע גם בספרים או אינטרנט ובמקרה משמעותי (לא אנטיביוטיקה בגלל דלקת גרון...) פנו לחוות דעת שניה ואפילו שלישית. כדאי!

​

בפרק הבא אספר לכם על האנרגיה המטאבולית ולמה היא חשובה במיוחד.