לורי סֶלֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶם

רובד שני - איזון ההורמונים בגוף

 

הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה שעובדת, כשהיא מאוזנת ובריאה, בסנכרון מלא ומדויק. כדי להבין את משמעות וחשיבות הסנכרון המופלא הזה ואת הצורך הבלתי מתפשר באיזון, אין ברירה אלא להיכנס קצת לעומק ו'להעיף לאוויר' כמה מושגים בביולוגיה, כימיה ואנטומיה.
אני מבטיחה לשמור על קלילות ופשטות :)

​

יש בגופנו שלוש מערכות תקשורת עיקריות והן מכוונות את כל התנועה והמסרים: ממערכת העצבים – באמצעות נוירוטרנסמיטרים, מהמערכת ההורמונאלית – באמצעות ההורמונים, ומהמערכת החיסונית – באמצעות ציטוקינים. בפרק הזה נעסוק בהורמונים. תפקידם לשמור על האיזון שלנו, הם מעורבים כמעט בכל פעולה של גופנו והם חיוניים לבריאותנו. בריאות משמעה תקשורת טובה. כל התאים שלנו מדברים זה עם זה, והם עושים זאת היטב באמצעות "שליחים" ו"שפות" שונות. השפה האנדוקרינית היא שפת ההורמונים. הבלוטות האנדוקריניות מייצרות את ההורמונים הנדרשים ושולטות בהם. מרכז הבקרה של כל הבלוטות האלה נמצא במוח, ליתר דיוק בהיפותלמוס ובבלוטת יותרת-המוח. מרכז הבקרה שולח אותות וכך שולט בגופנו: -בתגובה למתח, באמצעות בלוטות האדרנל (משחררות אדרנלין) -באיזון הסוכר בדם, באמצעות הלבלב (שחרור אינסולין) -בייצור הורמון התירוקסין, באמצעות בלוטת התריס (היריעה קצרה מלתאר פה את כל תפקידי הבלוטה הזו) -בהתנהגות המינית, באמצעות מערכת הרבייה המורכבת -בגדילה ובשינה, ובעוד פעולות רבות.

​

רבים מאתנו לא מאוזנים הורמונלית ואפילו איננו מודעים לכך, וזאת משום שהחיים המודרניים מרחיקים אותנו מהמקצב הביולוגי והטבעי שלנו. סימפטומים נפוצים לחוסר איזון הורמונלי הם: תנודות במצבי הרוח השתוקקות לסוכר או מלח עלייה קבועה במשקל לנשים: תסמונת קדם וויסתית או מחזור קשה במיוחד תחושת דכאון נדודי שינה חוסר עניין במין שער דליל ועור יבש מרגישים כבדים ואטיים בבוקר מרגישים עייפים אך מתוחים מרגישים צורך לקפה בבוקר כדי להתעורר / יין בערב כדי להירגע.

​

למעשה, קיימות שלוש מגיפות גדולות של בעיות הורמונאליות הפוגעות בבני האדם כיום: עודף אינסולין (סוכר גבוה), עודף קורטיזול ואדרנלין (יותר מדי מתח) ולא מספיק תירוקסין (חילוף חומרים איטי מדי).

​

עודף הפרשת אינסולין נגרם מהתזונה מהערבית, הכוללת כמויות אדירות של סוכר (סוכר כידוע נמצא בכל הפחמימות, כולל לחמים, אורז, פסטות, תפו"א וכו). כיום האדם בעולם המערבי צורך כ-80 ק"ג סוכר בשנה (או 40-50 כפיות ביום!). הגוף שלנו מייצר אינסולין בתגובה למזון בקיבה, בעיקר לסוכרים. מזונות מעובדים, "ג'אנק פוד", ומזונות דלי שומן מכילים כמויות סוכר גדולות מאוד, ולא תמיד נזהה אותם. הגוף שלנו, שאינו בנוי למזון המתועש החדש, מגיב בדרך היחידה שהוא יודע – הוא מפריש כמויות גדולות של אינסולין ללא הפסקה. כמות רבה מדי של אינסולין מאותת לנו שאנחנו כל הזמן רעבים, אנחנו ממשיכים לצרוך סוכרים (כי צריכה רבה של סוכר גורמת להשתוקקות לסוכר) ונכנסים למחול שדים.

​

כמות רבה מדי של הורמון האינסולין היא בין הסיבות העיקריות למגפת המחלות הכרוניות, כולל מחלות שטיון. המצב הזה יוצר תסמונת שנקראת תנגודת אינסולין. אנשים שמנים באיזור הבטן (כרס: שומן בטני) הם אלה שיסבלו הכי הרבה מתסמונת זו.

​

ואלה דוגמאות למה שעודף אינסולין גורם: אחסון שומן בגוף (מונעת ירידה במשקל), מגביר תיאבון*, תנודות במצבי רוח, הפרעות התנהגותיות, דיכאון, נדודי שינה, הפרעות קשב וריכוז, ירידה בזיכרון, מעלה רמות כולסטרול "רע" וטריגליצרידים, שותף לעלייה ברמות לחץ הדם, גורם לקרישיות יתר, מאיץ גידולים סרטניים, מגביר חומציות ודלקות, מזרז הזדקנות המוח וגורם לסוכרת סוג 3 (אלצהיימר), מעלה רמות הומוציסטאין (קשר למחלות לב), משבש תפקוד הורמוני מין ועוד...

*תשוקה למזון נגרמת בעיקר בגלל אכילת קלוריות ופחמימות ריקות ותזונה דלה ברכיבים תזונתיים (מזון מעובד), מאחר והמוח והתאים בגוף מחפשים כל הזמן מזון מזין. תשוקה למזון נעלמת מיד כשהגוף חוזר לאיזון.

​

עודף קורטיזול ואדרנלין נגרם בעיקר ממתח ולחץ. בעידן המודרני (עבודה, ילדים, פקקים, חובות וכו) הלחץ לא מרפה וכמות הקורטיזון והאדרנלין לא יורדת ונותר לחץ כרוני. קורטיזול בעודף תמידי רעיל עבורנו ו"מחולל מהומות" בגוף. הפרשתם של 2 הורמונים אלה במצבי דחק ולחץ נועד לעזור לנו להתגבר על הסכנה – Flight or Fight. הם גורמים לכל מערכות הגוף להיכנס למצב של "מלחמה" ונועדו לאפשר לאדם (או לחיה) להילחם על חייו. הסימנים הם עלייה בלחץ הדם, בדופק וברמות הסוכר, הרחבת אישונים, הזרמה מוגברת של דם לשרירים מסוימים, המרצת מערכת העצבים וכו'.

​

הבעיה היא כאשר רמתם נשארת גבוהה, כאמור בגלל אורח החיים המודרני. בהתחלה השפעתם הראשונית לא מורגשת במיוחד: עלייה קלה במשקל, ירידה קלה באנרגיה, ירידה קלה בזכרון – תופעות שאנו בד"כ מקבלים בסלחנות כחלק מלתי נמנע מהחיים. אבל תופעות ותסמינים אלו הם סימנים מוקדמים לסוכרת, השמנת יתר, שיטיון, מחלות לב, סרטן ועוד. מחקרים חדשים אף מראים כי עודף קורטיזול כרוני מהווה גורם פעיל בתהליך ההזדקנות. רמות גבוהות של 2 הורמונים אלה באופן רציף וקבוע מתישות את הגוף ופוגעות בבריאות בטווח הארוך.

​

ואלה דוגמאות למה שעודף בקורטיזון ואדרנלין כרוני גורם: מערכת חיסונית חלשה המתבטאת בהדבקות בצינון וזיהומים בקלות, רגישות יתר לכאבים (בעיקר כאבי ראש וגב), עלייה המשקל (בעיקר אזור הבטן), עלייה ברמות הסוכר בדם ובלחץ הדם, נדודי שינה, עייפות כרונית, ירידה בחשק המיני, חרדה, ירידה בצפיפות העצם ועוד...

​

חוסר בתירוקסין (תת-פעילות בלוטת התריס) נגרם בעיקרו מחשיפה מוגברת לרעילות: במזון, בסביבה הקרובה והרחוקה ובאוויר. מחקרים רבים גילו קשר ישיר בין חשיפה לכימיקליים סביבתיים, מתכות ורעלים פטרוכימיים לפגיעה בפעילות הבלוטה. תפקיד הבלוטה לייצר הורמונים שמפעילים את המטבוליזם של הגוף, אחראים על השליטה במשקל ומשפיעים כמעט על כל פעולה בגוף. גם רגישויות למזון משפיעות לרעה על פעילות הבלוטה. במקרים רבים הקשר בין התסמינים לחוסר בהורמון התירוקסין אינו מתגלה ותסמיניים כרוניים רבים נותרים ללא טיפול ומענה.

​

ואלה דוגמאות למה שחוסר בתירוקסין גורם: עייפות, כבדות, קושי לקום בבוקר, דיכדוך, ירידה בזיכרון, נדודי שינה, עור ושיער יבש, עצירות, צבירת נוזלים, נשירת שיער, עלייה במשקל, דחף מיני חלש, כאבים והתכווציות בשרירים ועוד...

​

ברור ומובן כי איזון הינו המפתח לבריאות – וכשזה נוגע להורמונים אין דבר שהוא נכון יותר! לרוב שינוי תזונתי יהווה את החלק החשוב והעיקרי בהשגת האיזון האופטימלי, כמו גם אורח חיים רגוע, מספק ומאושר.

​

בפרק הבא אספר לכם מהי דלקת בגוף (Inflammation) ולמה הטיפול בה קריטי ובהול.